מהי חרדת נהיגה?

בעמוד הזה כתבתי על חרדת נהיגה, ממה היא מושפעת וכיצד אפשר להתמודד איתה.  אפשר ליצור איתי קשר בתחתית הדף לשאלות נוספות ולתיאום פגישה.

חרדת נהיגה

חרדת נהיגה

גורמים ודרכי טיפול לפי שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT)
מאת: צורית מוריה ניסים

מאמר זה נכתב על חרדת נהיגה ומתייחס למאפיינים השונים שלה. במאמר נתייחס למאפיינים הבאים:

  • מהי חרדת נהיגה
  • הגורמים וההשלכות של חרדת הנהיגה
  • דרכי התערבות מומלצות ושלבי הטיפול
  • טכניקות וגורמים המומלצים בטיפול  קוגניטיבי התנהגותי.

 

מהי חרדת נהיגה?

חרדת נהיגה נמצאת תחת קטגוריה של פוביה, חרדה ספציפית, שהיא פחד מדבר מסוים- ספציפי. לחרדת נהיגה אין הגדרה עקבית אופרטיבית, אך באופן כללי היא מורכבת מפחד מנהיגה ומקושרת לגירויים שנתפסים כמסוכנים או מאיימים על האדם. עוצמת חרדת  הנהיגה עשויה להשתנות מאדם לאדם: מעוצמת חרדה מתונה, שאינה  גורמת  להתנהגות  הימנעותית או שאינה משפיעה על התפקוד היומיומי, עד לעוצמת חרדה המשפיעה באופן משמעותי על התפקוד האישי, החברתי והמקצועי. אנשים המתמודדים עם חרדת נהיגה מתארים  חרדה או לחץ, שהם חווים בסיטואציות מסוימות המתקשרות לנהיגה או שהם נמנעים לחלוטין מהנהיגה. ישנו מנעד רחב של סיטואציות בהן אנשים מתארים את הפחד שלהם מהנהיגה כגון: תאונת דרכים,  או התנגשות, התקף פניקה לא צפוי,  חשש ללכת לאיבוד, תקלה ברכב,  נהיגה במצבים  שבהם הכבישים לא נוחים,  מצבים בהם מזג האוויר לא נח,  טעויות שנגרמות על ידי נהגים אחרים,  או שהם יעשו טעויות ויעצבנו נהגים אחרים.

הגורמים וההשלכות לחרדת הנהיגה

חרדת נהיגה יכולה להתפתח מגורמים שונים: בסקר שנערך בצרפת, רק 57% מהנשאלים  יכלו להיזכר באירוע ספציפי,  שהם החשיבו כטריגר שבעקבותיו התפתחה חרדת נהיגה. הנשאלים הצביעו על  שלושה הגורמים  המובילים לפיתוח חרדת נהיגה לפי הדירוג הבא: במקום הראשון התקפי פאניקה, במקום השני ביקורת שקיבלו מנוסע או מורה לנהיגה ובמקום השלישי תאונת דרכים.

לחרדת הנהיגה ישנן מספר השלכות:  אחת ההשלכות העיקריות של חרדת נהיגה היא הגבלת פעילות הנהיגה, מהימנעות חלקית ממצבים מסוימים  או הימנעות כללית מנהיגה. בנוסף לכך, ההימנעות עשויה למנוע מהנהגים לפתח כישורי נהיגה אוטומטיים: כתוצאה מכך  חרדת הנהיגה עלולה להתחזק, עקב ההידרדרות בביטחון העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של האדם המתמודד עם החרדה. כמו כן, כיצד שהאדם תופס את יכולת מיומנויות הנהיגה שלו ( self-perception) עשוי  להשפיע על התפתחות  של חרדת נהיגה והשימור שלה .

הגורם נוסף עליו משפיע חרדת הנהיגה היא  פגיעה בתפקודו של הנהג. במהלך חרדה  האדם חווה עוררות פיזיולוגית ורגשות שליליים שהם מתקשרים יחד עם  הטית הקשב שלו והם מגבירים את  הרגישות שלו לטעויות ומשוב שלילי. הוכח שאנשים  עם רמות גבוהות של חרדה מטים את תשומת הלב שלהם באופן פחות יעיל מאשר  אנשים עם  רמות נמוכות יותר של חרדה. וכן נמצא ירידה בביצועים התפיסתיים-מוטוריים במצבים מעוררי חרדה.

דרכי התערבות  מומלצות ושלבי הטיפול

בפוביה (בחרדת הנהיגה) ישנם עקרונות ושלבי טיפול, המותאמים לפי בחירת המטפל, בהתאם למאפייני המקרה של המטופל.

בראשית הטיפול  יערך ריאיון אבחוני העוסק  בחרדת הנהיגה ובאמצעותו יתבררו נושאים העוסקים בחרדת הנהיגה:

א. המהות של חרדת הנהיגה- האם היא סימפטום של הפרעה אחרת שבה צריך לטפל קודם או שהיא עצמאית.

ב. תולדות חרדת הנהיגה-  נסיבות התפתחות שלה והגורמים שהשפיעו על  כך לאורך הזמן, אופני הופעת חרדת הנהיגה בתחומים השונים ומהם סוגי הגירויים המעוררים  את החרדה.

ג. מאפייני חרדת הנהיגה- תגובות המטופל בהקשר של חרדת הנהיגה בהיבטים גופניים, קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים. וכן, בדיקה האם יש אצל המטופל חוסר במיומנויות  מסוימות המשפיעות על חרדת נהיגה.

ד. היסטוריית טיפולים- בירור  היסטוריית הטיפולים של המטופל. האם טופל בעבר באופן כללי או בחרדת הנהיגה בפרט? ומה השלכות של כך  על  המטופל.

המשך טיפול הכולל שלבים נוספים כגון:

1. החוזה הטיפולי- בחוזה הטיפולי מוסברת למטופל מטרת הטיפול והאחריות שלו לבצע את תרגילי הבית בהתאם  להסכמתו. כאשר מודגש שהמטרה היא להוריד את רמת  החרדה  על מנת שלא תפריע ולא  להעלים את הפחד כליל.

2. השלב הפסיכו-חינוכי- בשלב הפסיכו-חינוכי יוסברו מאפייני  החרדה, השפעתה  על המטופל והקשר בין התגובות הגופניות, הקוגניטיביות וההתנהגותיות של המטופל לבין הפחד.

3. בניית מדרג החשיפה- בניית מדרג חשיפה שהמטופל ייחשף אל החרדה בהדרגה. במדרג יש בין 10-12 מצבים מעוררי חרדה. ישנה חשיבות לבנות את המדרג באופן הדרגתי מהקל לקיצוני,  תוך התייחסות למשתנים השונים.  והפחתת "התנהגויות ביטחון" בהדרגה ( התנהגויות שמחזקות את החרדה).

4. משך ותכיפות החשיפות- בשלב החשיפות כדאי להתחיל ברמה חרדה בינונית ונהוג להמשיך עד שהחרדה יורדת, כאשר חשיפה עד לרמת חרדה נמוכה מוסיפה ליעילות הטיפול. משך החשיפה משתנה ומושפע בהתאם לאמונות והציפיות של  המטופל. בנוסף לכך,  הטיפול הקוגניטיבי  משולב יחד עם הטיפול ההתנהגותי, ולכן במהלך טיפול בפוביה ( חרדת נהיגה) מקובל  לשלב את הטיפול הקוגניטיבי במהלך החשיפות.

5. הכללה  ומניעה של הישנות התסמינים- מכיוון שישנו סיכון להישנות  הבעיה ישנה חשיבות  של  הכללה של המצבים והכנת המטופל לקראת אפשרות של  חזרת  ההפרעה. לקראת סיום הטיפול כדאי למטופל לכתוב  סיכום של המיומנויות והנקודות החשוב שהוא רכש בטיפול. ולאחר סיום הטיפול כדאי לקבוע  פגישות ריענון בהן יהיה  ניתן להעריך ולהתמודד עם קשיים שהתעוררו בעבר  וכאלו שעלולים להתרחש בעתיד. כמו כן, לקבוע מטרות חדשות או  מטרות שלא הושגו עד כה ולקבוע תכנית פעולה על  מנת לבצען.

 

טכניקות וגורמים  המומלצים לטיפול

בטיפול בפוביה (חרדת נהיגה) ישנם מספר גורמים התורמים להפחתת החרדה: טיפול  פסיכולוגי, טיפול  קוגניטיבי וטיפול תרופתי. הטיפול הפסיכולוגי כולל בעיקרו חשיפה במציאות לגירוי האמיתי שמעורר את  החרדה. במהלך החשיפה, החרדה גוברת  מאוד בהתחלה, עד שהיא מגיעה לרמה  קבועה ואחר מכן  יורדת בהדרגה לרמה בסיסית. החשיפה במציאות נמצאה כטיפול יעיל יותר לטיפול.

בטיפול הקוגניטיבי מתייחסים לציפיות של  האדם המטופל ולתובנות שלו בעקבות החשיפה.  וגם, מתייחסים לפרשנות של המטופל, המתבטאת במחשבות אוטומטיות ועיוותים קוגניטיביים המשפיעים על הרגשות, ההתנהגות והתגובות הגופניות שלו.  כמו כן, במהלך  הטיפול ישנן טכניקות שונות  לזיהוי והערכה מחדש של מחשבות המטופל.

הטיפול התרופתי בפוביות ספציפיות לא מקובל למרות ההשפעה שלו על  הפחתת עוצמת החרדה.

ישנן טכניקות נוספות המשלבות מאפיינים קוגניטיביים- התנהגותיים כגון: מיקוד מחדש ושימוש בהרפיות.  במיקוד  מחדש ( הטיית קשב), יש צורך במיקוד מחדש בקשב של המטופל,  ולכן הוא יכול להיעזר בפעילויות המסיחות את דעתו. ואילו בהרפיות, מפיקים תועלת מלמידת טכניקת הרפיה כגון: הרפיה הדרגתית של השרירים, דמיון מודרך ותרגילים של נשימה מבוקרת.

מקורות

בק, ג' ( 2011).  טיפול קוגניטיבי התנהגותית: מבוא שטה, כלים למטפלים ועוד( א' כץ, מתרגם). קרית ביאליק: הוצאת "אח".

מרום, צ', גלבוע-שכטמן,  א',  מור, נ' ומאיירס י' (עורכים). (2011). טיפול  קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים עקרונות טיפוליים. תל אביב:  דיונון.

Ehlers, A., Hoffman, S.G. Herda, C. A., & Roth, W. T. (1994). Clinical Characteristics of driving phobia. Journal of Anxiety Disorders, 8, 323-339.

Hidalgo-Muñoz, A. R., Jallais, C., Evennou, M., & Fort, A. (2023). Driving anxiety and anxiolytics while driving: Their impacts on behaviour and cognition behind the wheel. Heliyon, 9, 1-14. Retrieved from https://doi.org/10.1016/j.heliyon.2023.e16008.

Taylor, J., Deane, F., & Podd, J. (2002). Driving-related fear: A review. Clinical Psychology Review, 22, 631-645.

Taylor, J., Deane, F., & Podd, J. (2008). The Relationship Between Driving Anxiety and Driving Skill: A Review of Human Factors and Anxiety- performance Theories to Clarify Future Research Needs. New Zealand Journal of Psychology, vol. 37, no. 1, (March), 28-37.

Zinzow, H.M., Jeffirs, S.M., Driving aggression and anxiety: intersections, assessment, and intervention, J. Clin. Psychol 74 (1) (2018), 43–82. Retrieved from https://doi.org/ 10.1002/jclp.22494.

ליצירת קשר: